מנוף שיקפיץ את ההון שלכם או חרב פיפיות?

הרבה זמן אני מתלבט אם לכתוב על הנושא של "מינוף". נגענו בו דרך אגב בעבר, אבל לא נכנסנו לעומק. נושא "המינוף" הינו רגיש ומסוכן ועלול להוות מפח נפש גדול. מאידך, כמעט ולא שייך לחתן ילדים ולעבור את החיים הכלכליים בלי חובות, בלי "מינוף מסוים".

"Other People's Money" – כסף של אנשים אחרים

יש משפט באנגלית "other people's money", שפירושו "כסף של אנשים אחרים". כדי לצמוח כלכלית, צריך להינות מכסף שהוא לא שלנו, כלומר כסף שנטלנו כהלוואה כדי להשקיע אותו.

זה נכון בהלוואה להשקעות בנדל"ן או בשוק ההון, וזה נכון גם אצל בעלי עסקים שנוטלים אשראי בפתיחת העסק או שוטף 60 וכיוצ"ב כדי להצליח להתניע את העסק עוד לפני שהצטברו סכומים משמעותיים.

ועדיין, לא רציתי לכתוב על זה מכיוון שרב הסיכון שחלק מן קוראי הטור ייקחו את זה למקומות לא נכונים ולא מתוכננים. כל זה השתנה לי בשבוע שעבר כשקיבלתי את המייל הזה:

מקרה מהשטח – מה יכול לקרות כשמינוף יוצא מכלל שליטה

"איך הייתי נראה אם הייתי עושה מינוף כמו שאותו יועץ חכם אמר לי לעשות לגבי חתונות הילדים. אם הייתי עושה מה שהוא אומר, הייתי היום בבית משוגעים עם חור בכל חודש של 3000 ₪. התוכנית שלו הייתה לקחת הון עצמי ע"י משכנתה של 400 אלף שקלים, למנף אותה למליון ₪ בפוליסות חיסכון, ובמקביל לרכוש עוד נכס. נס שלא הסתנוורתי ולקחתי מרווח ביטחון".

זה מה שהוא כתב, לא נגעתי.

מהון של 400 אלף למיליון שקלים – תכנית מסוכנת

ולגופו של סיפור, לפני מס' חודשים פנה אלי אותו יהודי וסיפר שברשותו הון עצמי של 400 אלף שקלים שנלקחו כמשכנתא. הוא קיבל הצעה להכניס את הכספים לפוליסת חיסכון, למנף שם את הכסף ושוב להכניס בחברה אחרת לשוק ההון, כך שסך הכספים שיושקעו בסופו של דבר יעמדו על מליון שקלים.

נתייחס לניתוח של הפעולות האלו בטור נפרד, רק נאמר כבר כעת כי לעשות דבר כזה בלי לבדוק את מצב השוק ובלי להתייחס ליכולת ההחזר של הלקוח ולטווח הזמן בו נדרשים הכספים – זה חוסר אחריות ועלול להביא לתסבוכת כלכלית בתוך זמן קצר.

השאלות הנכונות שצריך לשאול

אני שאלתי שאלות מקדימות קודם: האם אתם מנהלים תקציב ומה יכולת ההחזר החודשית שלכם? מכיוון שלא הייתה תשובה חד משמעית ליכולת החזר חיובית, המלצתי לא לעשות זאת כרגע, וודאי לא בבת אחת מכיוון שהשווקים היו בשיאם.

כתבנו מאמר על "שיטת המיצוע" – לא נחזור על הדברים, רק על העיקרון שכאשר השוק יורד ב-50% נדרשת תשואה של 100% כדי לחזור לנקודת ההתחלה. זו הסיבה שלהכניס סכום כסף כה גבוה בנקודת רתיחה של השווקים, זו כנראה לא ההחלטה הנכונה. הזהירות השתלמה וכנבואה שהגשימה את עצמה הוא שלח לי את המייל שהובא בתחילת הטור.

האם זה אומר שאסור לקחת הלוואה להשקעה?

מה זה אומר לנו? האם זה אומר שאסור ולא כדאי לקחת הלוואה לצורך רכישת נכס או השקעה? כפי שכתבתי, אי אפשר לצמוח מבחינה כלכלית אם לא עושים את הפעולות האלו. זה עדיין לא אומר שאי אפשר לעשות אותן בזהירות ועל אש נמוכה.

דוגמה חיובית – מינוף זהיר ומבוקר

כמו אותו אברך שהתקשר אלי בסוף השבוע וסיפר שהוא לוקח משכנתא והוא שאל את הרב בשכונה האם לקחת כסף נוסף לצורך השקעה. הוא הפנה אותו אלי, בדקנו יכולת החזר וראינו שהחזר של כמה מאות שקלים נוספים בחודש זה משהו שהם יוכלו לעמוד בו בקלות. כתוצאה מכך הם שוקלים לקחת סכום של 100 אלף שקלים ולהשקיע בהשקעה מתאימה.

יכולת החזר חודשית – הבסיס לכל החלטה

כשאני נפגש עם אנשים המעוניינים להיוועץ בנושא נדל"ן או שוק ההון, השאלה הראשונה שאני שואל: מה יכולת ההחזר החודשית שלכם? ובמקביל אני רוצה לראות את זה מתבטא באקסל. פעמים רבות אנשים מסרבים להיכנס לזה, וזו טעות חמורה.

לא נכנסים לאף השקעה לפני שברור לנו מה רמת ההתחייבות החודשית שאנו יכולים לעמוד בה ומה יקרה אם ההשקעה תדשדש. אחרת זה עלול להיגמר לא טוב. הסיפורים על משפחות שקרסו כלכלית עקב מינוף מפרנסים את קופות ועלוני הצדקה.

זה לא נכון להגיד על כל דבר "לא" כי ההכרח לא יגונה. זה כן נכון להתוות דרך לעשות את זה. ולעשות את זה בצורה נכונה.

סיכום

בעז"ה בהמשך נסקור וננתח את התחום בזהירות המתבקשת.

אין באמור להוות המלצה להשקעה מסוימת או צורת השקעה. לכל החלטה בעניין השקעות יש להיוועץ עם בעל רישיון כחוק

לתגובות והערות ניתן לפנות לנחום ברוק – מנהל מקצועי במסילה במייל: nachumbbbb@gmail.com