סוף עידן הכסף הזול והשלכותיו על המשפחה הישראלית
מבט לאחור: מה קרה השנה?
השנה האזרחית מגיעה לסיומה, וזה הזמן לבחון את השנה האחרונה מבחינה כלכלית. מה השפיע עלינו לטוב ולרע? האם ישנה נקודת אור בשינויים שנעשו?
כאשר נתבונן על השינויים בשנה האחרונה, הדבר הראשון שנשים לב אליו הוא האינפלציה – יוקר המחיה המאמיר המתבטא בכל תחום כלכלי שנגענו בו, וכמובן המשכנתאות שהתייקרו.
נקודת המפנה: סוף עידן הכסף הזול
אבל נקודת המפנה העיקרית שקרתה היא הפסקת הכסף הזול שהיה עד כה.
שימו לב: לא צריך אפילו שנה אחורה. מספיק לחזור בנקודת הזמן לחודש מרץ האחרון, בו עמדה ריבית הפריים על 1.6%, ואילו כעת עומדת ריבית הפריים על 4.75% – עלייה של כמעט 300% במחיר הכסף. וזה עוד לא נגמר! לפי המסתמן, היד עוד נטויה ועדיין לא הגענו לסוף העליות.
האם יש נקודות אור בסיפור?
זה נשמע לנו גרוע ומלחיץ, אבל אולי יש בזה גם נקודות אור. כתבנו כאן בעבר על החוב הצרכני של משקי הבית העומד על 250 מיליארד ₪.
איך זה נראה בפועל? נלך כמה חודשים אחורה – יכולנו לקבל הלוואה של 100 אלף שקלים ולשלם בסך הכל 1,600 ₪ לשנה. במקרים רבים אף לקבל 0.5- P, וכך מחיר הכסף ששילמנו לשנה היה 1,100 שקלים בסה"כ.
הדבר הזה גרם לכך שמשפחה שהתלבטה האם לשפץ את הבית ב-200 אלף ₪ או ב-300 אלף ₪, או שהתלבטה איזה רכב לקנות או ריהוט וכיוצא בזה, לא חשבה פעמיים ולקחה הלוואה. כי מה זה 1,600 ₪ בשנה לעומת מטבח משודרג יותר או רכב נוח יותר?
התגובה הפרדוקסלית: בלאק פריידי כמחוון
כתבנו פה לפני מספר שבועות לגבי סימן השאלה הגדול בכדאיות הקניות בבלאק פריידי. ומה שמעניין שלמרות האינפלציה הגבוהה של השנה האחרונה והתייקרות הכסף הזול – רכישות הישראלים בבלאק פריידי האחרון עלו ב-19.1% לעומת השנה שעברה.
מדיווחי חברות האשראי נרשמה עלייה של 22% בסליקות לעומת שנה שעברה, וסך כל ההוצאה על מבצעי סוף שנה באותו סוף שבוע מוערכת ב-2.5 מיליארד שקל.
השאלה המתבקשת: "מאיפה הכסף?"
וכאן נשאלת השאלה המתבקשת: "מאיפה הכסף?" הרי הכסף הזול נעלם!
מתברר שכוח ההרגל גובר על ההגיון. למרות הכל, הציבור ממשיך בהרגלים הישנים, נכנס להתחייבויות וקונה באשראי ובהלוואות. וכאן באה השאלה הברורה – לא "האם זה יגמר", אלא "מתי זה יגמר"?
עדות מהשטח: מנכ"ל מרכז קניות מתריע
סימוכין לכך ניתן לקבל מדברים שאמר לאחרונה מנכ"ל של אחד ממרכזי הקניות הגדולים, אשר נשאל האם הוא צופה ירידה במכירות. לדעתו: "בשנה הבאה מרכזי הקניות יחוו בוודאות ירידות במכירות, מכיוון שזה דבר ברור שמשפחה שהמשכנתא שלה התייקרה ב-1,000 ₪ בהכרח תקנה פחות."
המציאות החדשה כאן כדי להישאר
זה כבר לא שאלה של "אולי". המציאות הכלכלית החדשה נמצאת כאן, והיא כאן כדי להישאר לתקופה לא מעטה. כדי לחיות נכון, עלינו לבצע התאמות למצב הקיים ולא ליפול חלילה בפתרונות פלסטר שנוצרו עקב המצב הכלכלי.
פתרון הפלסטר המסוכן: החיוב הקבוע
אני נתקל ביותר ויותר משפחות לאחרונה אשר מצאו "פתרון" למצב העכשווי – חיוב קבוע!
כך זה נראה: פעמים רבות משפחה מוצאת את עצמה ב-10 או ב-15 לחודש עם אלפי שקלים אשר אמורים לרדת בחיוב מכרטיס האשראי, בלי אפשרות כיסוי לתשלומים האלו. וכאן באות חלק מחברות האשראי ומציעות "רעיון חדש":
"במקום לקחת הלוואות, תוכלו לפרוס את החוב לתשלומים קבועים של 500 שקל בחודש. השליטה בהוצאות הכרטיס עוברות אליך!"
מה שהם שוכחים לציין: את חוסר השליטה שנוצר בניהול התקציב.
המלכודת הכלכלית
כאשר דוחים את התשלום ופורסים אותו לחודשים ארוכים, מתעלמים מהעובדה שגם בחודש הקרוב נצטרך להשתמש בכרטיס האשראי. ומכאן הדרך המהירה:
- ניצול מסגרת אשראי מקסימלית
- הנפקת כרטיסי אשראי נוספים כדי לרכוש באמצעותם
- התעלמות מהמושכל הברור שכרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום ולא התשלום בעצמו
אולי יש בזה משהו טוב?
ימים יגידו מתי האינפלציה תרד ומה יקרה למחיר הכסף. אבל אולי משהו אחד טוב יצא מכל הסיפור הזה – אולי נגיע למצב של חשיבה נוספת לפני שלוקחים הלוואה וממהרים לשלוף את כרטיס האשראי בשביל המוצר שראינו זה עתה.
לתגובות והערות ניתן לפנות לנחום ברוק, מנהל מקצועי במסילה במייל: nb@mesila.org
