השלבים בקבלת החלטות – חלק ה'

למה הרגלים מעניינים יותר מנתונים?

אני כותב טורים רבים בשנים האחרונות מעל במה זו. כולם עוסקים בנושא הכלכלי – חלקם נוגעים באופן ישיר בהיבטים ונתונים פיננסיים, וחלקם נוגעים בהרגלים ובהתנהלות הכלכלית שלנו, כמו סדרת הטורים האחרונה על הגישה המוטיבציונית, שינוי והרגלים, בהם עוסק טור זה בשבועות האחרונים.

מה שתפס אותי הוא שדווקא הטורים העוסקים בשינוי הרגלים זכו לתגובות והתעניינות רבה יותר מהקוראים. האמת, שזה לא מפתיע – כולנו עושים דברים שהיינו רוצים לשנות וכולנו לא עושים דברים שהיינו רוצים לעשות. זה בא לידי ביטוי בהמון תחומים, והסיפור הכלכלי שתופס אותנו חזק מעצים את זה.

האתגר: מ"כוחות נפש" ל"טייס אוטומטי"

בשביל לשנות הרגלים צריך שליטה עצמית חזקה, דחיית סיפוקים ויכולת איפוק. זה נכון לשלב השינוי כאשר הוא מתרחש. בפועל, זה מצריך מאיתנו הרבה "כוחות נפש", והשאלה שכל אחד שואל את עצמו היא: איך אני אגיע למצב של "טייס אוטומטי"? מצב בו ההרגלים האלו יגיעו באופן אוטומטי ובלי מאמץ.

במבחן המציאות ניתן לשבור הרגל לא טוב, אך קשה מאוד עד בלתי אפשרי למחוק אותו לחלוטין. לא בכדי לא מעט אנשים שהפסיקו לעשן לפני שנים ונטלו "בטעות" סיגריה אחת, חזרו לעשן באופן מידי ובאותו קצב בו עישנו לפני שנים רבות. ההרגלים נמצאים "במח", וגם כשעשינו שינוי, "ההנאות הקטנות" שנוצרו מהרגלים לא נכונים עדיין שם.

השאלה המכרעת: איך נבטיח שהשינוי יחזיק מעמד?

חשוב לדעת שגם משפחה שתעשה שינוי כלכלי, תנהל תקציב ותתנהל נכון בקניות, צריכה לקבע את ההרגלים ופשוט לא להגיע למצבים שעלולים להחזיר אותם אחורה. את השאלה הזו אני נשאל פעם אחר פעם: "איך אנחנו מבטיחים לעצמנו שהתהליך יחזיק מעמד? שנמשיך לחיות בצמיחה כלכלית ובאיזון ולא נלך אחורה?"

התשובה לכך היא לבחון את ההרגלים שהיו לנו, כיצד הם נוצרו ומה הייתה הסביבה שלנו שגרמה להם. ולאחר מכן, מה קורה כעת כששינו הרגלים, באיזה סביבה אנחנו נמצאים.

ניקח לדוגמה את נושא "הקניות". יש אנשים שבאופי שלהם "אוהבים לקנות". אלו אנשים שגם אם הם יבינו את הצורך בשינוי ויבנו "תקציב לקניות", עדיין בכל פעם שהם ילכו לקניות הם יהיו במלחמה עם ה"אופי" שלהם. זה יגרום להם כל פעם "להילחם ולוותר", ובטווח הארוך זה עלול לגרום לשבירה.

מהסיבה הזו ישנן משפחות ששולחות דווקא את הילדים לעשות קניות, או שמי שעורך את הקניות זה דווקא בן הזוג שקונה תמיד באופן מחושב יותר. כך הם מרחיקים את "המלחמות והנסיונות" עוד לפני שהם באו.

"ואל תביאנו לידי נסיון"

כשאנחנו אומרים בתפילה "ואל תביאנו לידי נסיון", הכוונה בדיוק לזה. צריך לזכור שהאנרגיות שלנו מוגבלות, וחשוב לבחור את המלחמות שלנו.

לא מעט פעמים כשירדתי עם אנשים לפרטי פרטים של הרגלי קנייה, הם סיפרו לי שהם מעלים את כל העיתונים והפרסומות מהדואר, מה שגורם למח להיחשף כל הזמן לקניות, להגברה של רמת הפיתויים ולבסוף להרגלי קניות גבוהים ולעלייה ברמת החיים.

הדבר נכון גם לאנשים המכורים לדברים מסוימים – מחקרים שנעשו הראו ששינוי בסביבה גרם לאנשים להפסיק עם ההתמכרות.

זה נכון גם לכיוון השני. אנשים שנמצאים בסביבה של אנשים שמדברים על צמיחה, הם בעצמם נושמים צמיחה כל הזמן ומשתנים. וכבר ידועים דברי הרמב"ם שסביבתו של אדם משפיעה עליו, וגם צדיק גמור שיחיה בסביבת רשעים יהפך לרשע גמור, ולהפך.

המדריך המעשי: איך לעבוד עם "לוח ההרגלים"

הדברים האלו הם היסוד לשימור שינויים והרגלים. אם עבדתם קשה על שינוי, הגעתם לשליטה עצמית ואיפוק – זה הזמן להקל על עצמכם.

עיברו על "לוח ההרגלים שלכם":

• תראו איזה דברים אתם עושים שגורמים לכם לעשות דברים מסוימים
• תשאלו את עצמכם ליד כל דבר שרשמתם: באיזה סביבה זה נוצר?
• מה היה קורה אם הייתם משנים את הסביבה הזו – האם זה היה ממשיך או לא?

לדוגמה: אם אתם נמצאים הרבה באתרי קניות או קוראים המון עלוני פרסומות, מה היה קורה אם שבוע לא הייתם נכנסים לזה?

המדע מאחורי הדברים: "אומללות הבחירה"

כתבתי בעבר על אחד ההיבטים ב"כלכלה התנהגותית" המכונה "אומללות הבחירה" ועל כך שריבוי פריטים בחנות דווקא מבלבל אותנו וגורם לנו לא לקנות. הסיבה לכך היא תחושת הוויתור שנוצרת בכל פעם שיש לנו כמה פריטים ואנחנו "נאלצים" לוותר על אחד מהם.

זה נכון לפריטים בחנות, וזה נכון גם ל"גירויים כלכליים" שאתם מכניסים את עצמכם אליהם במודע.

תזכרו: בכל פעם שאתם מציפים את עצמכם בגירויים, בכל פעם שאתם נמצאים בסביבה של קניות – גם אם אתם לא קונים בפועל – אתם גורמים לעצמכם ל"תחושת ויתור", ובסוף בהמשך הדרך אתם תרכשו יותר.

הדבר הזה נכון גם ל"מחפשי ההלוואות". בדוח נתוני אשראי ניתן לראות את הגופים שערכו בדיקת נתונים על הלקוח. פעמים רבות בבדיקת דוחות של משפחות אני רואה מספר רב של חיפושי הלוואות וכתוצאה מכך בקשה לבדיקת נתוני האשראי של הלקוח, למרות שלא נלקחה הלוואה "בפועל".

כשאני שואל את המשפחה מדוע חיפשתם הלוואות, פעמים רבות התשובה: "סתם רצינו לראות אם מאשרים לנו".

גם כאן, כשיצרנו הרגלים כאלו, אנחנו מרגילים את עצמנו בחיפוש הלוואות. ובסוף, מצורה של "חיים מהכנסות בלבד", אנחנו מרגילים את עצמנו לחיים מהלוואות.

בשגרת היום יום שלנו ובהרגלים הכלכליים, עלינו לנהוג בתבונה ולא להגיע למקומות והרגלים לא נכונים. כך משמרים הרגלים.

לתגובות והערות ניתן לפנות לנחום ברוק, מנהל מקצועי במסילה במייל: nb@mesila.org