ישנן מספר שאלות המצריכות חשיבה ועיון. היכן נמצא הגבול בין המודעות הכלכלית וההשתדלות שלנו בעניין הפרנסה לבין אמונה ובטחון בקב"ה? שאלה נוספת שנשאלה בעקבות הכתבות על חתונות הילדים שהובאו כאן: האם כחלק מההשתדלות שלנו אנו מחויבים לחסוך כסף לנישואי ילדים או שמא יש לבטוח בקב"ה ולא לעשות כלום.

אנחנו לא מתיימרים לענות בנושא רחב וגדול זה, אך כן נביא כאן מכתב שכתב בעל שבט הלוי בעניין השתדלות לחתונות ילדים ובכלל (או"ח סי' א' בסוף הסימן).

מכתב מבעל שבט הלוי

"ואשר שאלת בעניין תוכניות חיסכון כעין ביטוח חיים שהמטרה היא שכאשר אדם מגיע לימי זקנה או שרוצה לחתן בניו שיהיה לו כסף חסוך אי אריך למיעבד הכי או אין דעת חכמים נוחה הימנו או לא (משום חסרון אמונה ובטחון) והערות מכמה מקומות כדרכה של תורה.

לענ"ד אין בו משום חסרון בטחון ואמונה, דבר פשוט דמה שהוא בטבע העולם, כזקנה ונשואי בניו ובהגיעו לזה אינו לפי כוחותיו להכין כל הנצרך לו אז כזה מצוה להכין בעוד מועד כדי שלא יצטרך לבריות, ואע"פ שאמת לאמיתו דמי שהוא במדריגת בטחון אמיתית בלי שמשטה את עצמו יכול להשליך על ה' כל יהבו והוא יעמוד לו בעת דחקו ויזמין לו פרנסתו והצטרכותו בדרך נס פלא, וע"ז כ' ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו וכמש"כ המקנה סוף קדושין על משנתינו שם דמניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, דהקשה המקנה דזה סותר משנתינו דפ"ק דקידושין דצריך ללמדו אומנות וכ' ראה חיים עם אשה אשר אהבת כדאיתא שם, וכ' רבינו המקנה דודאי צדיק גמור ובטוח באמת בכל מצפון לבו לא צריך לעשות שום השתדלות והקב"ה יהיה בעזרו וימציא לו הכל באופן נפלא, אבל סתם בני אדם שאינם מגיעים למדרגת בטחון כזאת עליהם להשתדל ולהנהיג בהם דרך ארץ, והרבה עשו כרשב"י ולא עלה בידם."

ובסוף התשובה שם:

"יהיה איך שיהיה בהא דידן דאם לא יכין עצמו מעט מעט לחתונת בניו קרוב לודאי דלא יהיה יכול לעמוד בעל הזה בבת אחת פשיטא דאין בזה חסרון אמונה, ומקום אתי להאריך בזה אבל כתבתי רק להפיס דעתך היפה, ומסיים: והריני מברכך שתזכה להמשיך לשבת על התורה ועבודה כאות נפשך היקרה ונפש רבך".

הלכה למעשה

עלינו לזכור כי התנהלות נכונה וחיסכון אינם בגדר המלצה, בעז"ה אנחנו נגיע לתחנות האלו בחיים והן יעלו לנו לא מעט כסף, ועלינו לעשות את ההשתדלות הנדרשת מאיתנו.

מעשה מהסטייפעלר

ובעניין הזה ישנו מעשה ידוע של יהודי שאירס את ביתו ונכנס למרן הסטייפעלר בעל ה'קהילות יעקב' ואמר לו שהוא לא חסך בשבילה כלום ואין בידם אפילו את ההוצאות המינימליות של החתונה. והשיב לו הסטייפעלר: "אם לא חסכת עשרת אלפים דולר זה לא נחשב שעשית השתדלות".

שימו לב: כוח הקנייה בזמנים ההם של 10,000 דולר שווה למאות אלפי שקלים בזמן הזה, וזו ההשתדלות שנדרשה מאותו יהודי לפי דעתו של הסטייפעלר.

נס פך השמן

אחת השאלות הידועות על נס פך השמן הינה מדוע נעשה הנס בצורה כזו ששמן המספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים ומדוע לא נעשה נס שתדלק המנורה גם בלי שמן בכלל.

והתשובה לזה על פי מה שכתב הרמב"ן (שמות כה, כד) על הפסוק "זר זהב סביב": "שזה סוד השולחן, כי ברכת השם מעת היות העולם, לא נברא יש מאין אבל עולם כמנהגו נוהג, דכתיב וירא א-לוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. אבל כאשר יהיה שם שורש דבר – תחול עליו הברכה ותוסיף בו. כאשר אמר אלישע: 'הגידי לי מה יש לך בבית', וחלה הברכה על אסוך שמן ומלאה כל הכלים. ובאליהו, כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר. וכן השולחן בלחם הפנים, בו תחול הברכה, וממנו יבא השובע לכל ישראל. ולכך אמרו כל כהן שמגיעו כפול אוכל ושבע."

היוצא מדברי הרמב"ן ש"אין ברכה חלה אלא אם כן יש כבר משהו ראשוני שעליו ניתן להוסיף". וזו הסיבה שגם בנס חנוכה, הנס היה צריך להיות בדרך הטבע על ידי מציאת פך שמן שיכול לדלוק ליום אחד ובדרך נס יספיק לשמונה ימים.

מסקנה

בימים אלו של ניסים והודיה נזכור לברר את ההשתדלות שלנו, ונזכה לברכה שמסיים הרב וואזנר במכתבו 'לזכות להמשיך לשבת עה"ת ועבודה'. אמן.

לתגובות והערות ניתן לפנות לנחום ברוק מנהל מקצועי במסילה במייל: nachumbbbb@gmail.com